בראייה הסינית, מהמקור יוצאים הכוחות הראשוניים של היאנג והיין. אלה הם כוחות יחסיים והופכיים השואפים להשלים עצמם בתנועה לאחדות ולאיזון.
זו שפה בעזרתה ניתן לתאר את היקום: יום ולילה, שמים וארץ, זכרי ונקבי.
וכן את התנועה ביקום: מהחושך בוקע האור ואז האור מתמעט ונחשך שוב. עונות השנה - מהחורף הייני לאביב ועד שיא היאנג בקיץ ובחזרה ליין בסתיו ולשיאו בחורף. וכך גם שלבי החיים של הצומח ושל האדם.
זרימת הטבע כולה מתרחשת בנשימה הזו בין גאות לשפל, בין שאיפה והתמלאות - לבין נשיפה התרוקנות וחזרה למקור.
בתורת שלושת המקורות של הסו-ג'וק הקוריאני, היאנג והיין נקראים בשמות היווניים- הטרו והומו: ההטרו שואף להתרחבות לדינאמיות ולשינוי בעוד ההומו מבקש סטטיות ולשוב אל המקור האחדותי. הסו-ג'וק פירש לכוחות הללו את הצבעים אדום וכחול, ומשתמש בהם לרפואה: האדום משמש להנעה של איבר תקוע או חלש, והכחול משמש להרגעה של מקום כואב/מודלק [בסו-ג'וק מפת איברי הגוף מיוצגת על כף היד, ובין הכלים הטיפולים - צביעה בצבע טוש על האזור המטופל במסר שהצבע מעביר].
תיאוריה זו מומחשת בצבעי כלי הדם: מהלב (המקור, האחד, השלם) יוצאים העורקים האדומים בתנועה יאנגית חזקה ודינאמית עם כוח הזרמת החמצן לתאים, ואילו הורידים הכחולים מחזירים את הדם אל הלב בתנועה יינית עם עודפי הפחמן הדו חמצני.
יצא ולמדתי קורס לטיפול בסיסי בסוג'וק בדיוק בזמן פרשת תולדות: לרבקה שני לאומים בבטנה, שני כוחות, והם ייפרדו (אם כי כוחות עוקבים- יעקב אוחז בעקב אחיו), אחד יהיה 'יאמץ ורב' אבל 'הרב יעבוד צעיר' (בראשית כה, כ'ג).
הבחנתי כי עשו - מלשון עשיה, הוא איש שדה, צייד, אדמוני, ומתאווה לנזיד העדשים - 'הלעיטני נא מן האדם אדם הזה על כן קרא שמו אדום' (בראשית כ'ה ל') – מצאתי שעשו בשמו, צבעו, ומהותו הוא ביטוי של יאנג. ומנגד יעקב - איש אוהלים, תם ופנימי. שמו-מבטא שהולך אחרי, follower - עוקב ולא יוזם, כלומר בשמו ובמהותו מבטא את כוח היין. רמז נוסף בפרשה לשמו - 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חוקותי ותורתי' (בראשית כו' פסוק ה') - שעוקב אחרי מצוות התורה.
תהיתי לרגע כיצד קשור יעקב לכחול (כשהייצוג של ישראל בדגל כחול לבן, ובציצית התכלת), ומצאתי מאמר מחקר על צבעים בעולם העתיק, שמצא שבאף תרבות עתיקה אין את מושג הצבע הכחול. זה נראה לי תמוה מפני שחלק כה גדול מהטבע כחול: הים והשמים. אך הבנתי כי אולי נובע מכך שהמים והשמים הם למעשה שקופים וצבעם משתנה בהתאם למה שהשתקפות. מה עוד שהכחול נדיר בטבע..
המאמר המרתק כאן: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524269,00.html
מה שלא עלה בדעתו של החוקר, שבתנ"ך יש מקום של כבוד לצבע התכלת: המופיע 35 פעמים בהוראות ההכנה של יריעות המשכן והמקדש, בגדי הכהונה, ובמצוות ציצית – "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח). ולהעמקה: https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=24&id=904
נראה כי ישראל היא האומה העתיקה היחידה ש'ראתה' את הכחול (התכלת) ונתנה לו מקום מרכזי כסמל המבטא את הקשר למקור, ככתוב בתלמוד - "היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים – ים דומה לרקיע – הרקיע דומה לכיסא הכבוד וכיסא הכבוד דומה לאבן הספיר".
אם כן, מדוע ה'מאבק' המתואר בין התאומים ? או בין היין והיאנג - מה זה משנה מי קודם למי, ולמי הבכורה ולמי הברכה..?
הכורם אריה ברמסון הפנה את תשומת ליבי לפעולת ההברכה של הגפן: שיש להכניס את הענף קודם כל לאדמה - למקור. בכורה ברכה והברכה - כולן שורש ב.ר.כ 222 – כוח ההכפלה [וגם הכוח הייני ה'הומו' נקרא זוגי- 2]. כך, ההברכה נראית לי התשובה לחשיבות של הבכורה והברכה שתהא ליעקב בתוך המחזוריות הזו:
יש להקדים את החיבור למקור - ליציאה החוצה
ולהקדים את הנשיפה וההתרוקנות - להתמלאות
עשייה, יציאה דינאמית החוצה והתמלאות בעוצמה ובכוח בתנועה המתרחקת ממקור הכוח - יכולה בקלות לקחת לגאווה, לכוחי ועוצם ידי. גם אם זה כוח ועוצמה חיובית, עצם ההתרחקות מהמקור וההשתנות בתנועה קדימה -- משכיחה את המקור.
ולכן אעפ'י שהיאנג- ההטרו - כוח ההשתנות האדום יוצא ראשון, הבכורה והברכה צריכות ללכת ליעקב - ההתרוקנות והשפל הם אלה המאפשרים את ההתמלאות, ועל כן ההתרוקנות מקדימה כל יציאה לפעולה. השינה היא המאפשרת את פעולת היום, והשבת היא המאפשרת את פעולת השבוע.
[ולענייננו, כריות העננים- מקדמות את המצב הייני, הסטאטי, הקריר, השוקע, המתכנס.. ממנו ייאגר הכוח לפעול שוב.]
לסיום, מדוע במאבק עם עשו יעקב משנה את שמו לישראל ? -- קיבלתי מהאמנית ליאה דבר, שבעצם המאבק יעקב מפנים את כוחו של עשו, את הפעולה בשדה וכוח היאנג. כך יעקב הופך לישראל, האדום מתמזג עם הכחול- וישראל מקבלת את הסגולה:
הסגול – מורכב משילוב של אדום וכחול, ומצאתי כי השורש ס.ג.ל מכיל שני היבטים- סגולה מחד והסתגלות מאידך.
הכוח היאנגי של המסוגלות, היכולות, והעוצמה - האדום שבסגול
הכוח הייני העוקב של הצורך להסתגל ולהתאים - הכחול שבסגול
גם על פי תאוריית 3 המקורות של הסו-ג'וק, כוחות הטרו והומו נמצאים ביחסים הפוכים ובמאבק תמידי. המאבק נובע מעצם ההופכיות, אך גם יוצר את הכוח שמשלים את שניהם יחד- הניוטרו: כוח השלמות והאיזון, כוח החיים והחיוך המתקיים רק בכדור הארץ, ונמשל במשל הלב לנימים המחברים בין העורקים והורידים ומזינים את אברי הגוף. צבע החיים של כוח הניוטרו הוא צבע הצמחייה הירוק המחייה בנשימה את כל כדור הארץ.
בסרטון המצורף, ביטוי אומנותי למאבק היין והיאנג: מרינה אברמוביץ' ובן זוגה אוליי במסע הפרידה שלהם על החומה הסינית. מרינה דווקא באדום היאנגי ואוליי בכחול הייני. כאן ניתן לראות את ההיפוך במקום הזוגי - היין הכחול הוא דווקא צבע השמים (והשמים מבטאים את היאנג), והיאנג האדום הוא דווקא צבע האדמה (האדמה היא היין). באומנות המשותפת שיצרו הם עסקו בין היתר בהיפוך הזה בתוך אחדות הזוגיות, המתבטא כאן (בעיני) בבחירה זו של הצבעים. ['במקרה'... אורך הסרטון 2:22 (: ]